הגלים מתנפצים בשתיקה על המזח
והשמש שוקעת כמעט
בחדרי הלב כבר יורד לו הערב
והכל מתחיל שוב לאט

רסיסי תקווה הוחלפו בשתיקות ארוכות
שמחה ואושר בעצב גדול
נזכור רק חיוך, נזכור עדי עד
נזכור את הכל

הדמעות שוב יורדות לאיטן
זולגות על רסיסי זיכרון
תמונתך תלויה פה בחדר
מביטה בחיוך, במבט אחד אחרון

בין רגעי הייאוש והצער
לרגעי שמחה מהולים בכאב
נשארו הדמעות שזולגות שוב בשקט
בפנים, בתוך חדרי הלב

הקמנו בית, בנינו מצפה
שצופה בשלווה אל מהות קיומך
מספר את סיפור חייך
את מה שהיית, אודות היותך

רסיסי תקווה הוחלפו בשתיקות ארוכות
שמחה ואושר בעצב גדול
נזכור רק חיוך, נזכור עדי עד
נזכור את הכל