ביום חמישי, ו' בשבט תשס"ד, ה- 29.1.2004, לאחר 1,210 ימים בשבי החיזבאללה, הוחזרו ארצה גופותיהם של עדי וחבריו במסגרת מבצע "תכלת לבן" - עסקת השבויים עם החיזבאללה. צה"ל ערך טקס ממלכתי מלא בהשתתפות משפחות החיילים, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים רבים, הרמטכ"ל ואישים נוספים בבסיס חיל האוויר בנתב"ג. מדינה שלמה עצרה את נשימתה וכיבדה את זכר בניה.

במבצע "תכלת לבן" הוחזרו לישראל גופותיהם של שלושת החיילים החטופים, ובכך תם מסע הייסורים של המשפחות.

בלילה שבין רביעי לחמישי יצאו שני מטוסים מישראל ומביירות לכיוון קלן, גרמניה במטרה לבצע את העסקה, כאשר עד לרגע בו הועלו ארונות החיילים למטוס, לא היה ידוע באופן וודאי האם הם בין החיים.

עם נחיתת המטוס מלבנון בקלן, החלה המשלחת הישראלית בראשות הרב הראשי לצה"ל, תא"ל ישראל וייס, בתהליך זיהוי הגופות.

רק לאחר הזיהוי הוודאי ניתן האות לקיום העסקה. באותו הרגע, תקוות המשפחות נתבדו ותחושת אבל ואובדן החליפה את תחושת אי הוודאות בה היו נתונות עד אז.

ארונותיהם של עדי, בני ועומר ליד המטוס הישראלי בגרמניה

בשעה 19:05 בערב, נחת המטוס ועליו ארונותיהם של שלושת החיילים בבסיס הצבאי בנמל התעופה בן גוריון.

הרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון, מצדיע לחיילים

משמר כבוד מגדוד "אסף", הגדוד בו שירתו עדי וחבריו, חיכה להם ובמקום התקיים טקס קצר במעמד הרמטכ"ל והרב הראשי לצה"ל.

לאחר הטקס נלקחו הארונות לאוהלים מיוחדים שם המתינו להם המשפחות. לאחר מכן, החל הטקס הממלכתי במעמד ראשי המדינה והצבא. הטקס הועבר בשידור ישיר ברשתות השידור השונות. במהלך הטקס, הוקראה תפילת "קדיש" על עדי ובני על ידי אבותיהם, יעקב וחיים, תפילת האשכבה המוסלמית "אל פתחה" על ידי אביו של עומר, קאסם.

בטקס הממלכתי נאמו נשיא המדינה דאז, מר משה קצב, ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, שר הבטחון דאז, מר שאול מופז, שהיה הרמטכ"ל בזמן החטיפה, והרמטכ"ל דאז, מר משה (בוגי) יעלון.

כמו כן, הושמעו קטעי נגינה, והושמע השיר "הנסיך הקטן, של יהונתן גפן, ובו השורה "הנסיך הקטן חזר אלינו".

ביום שישי, ז' בשבט, תשס"ד, ה- 30.1.2004, הובאו החיילים לקבורה, כל חייל בעירו.

עדי נקבר בבית העלמין הצבאי בטבריה, בני נקבר בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בת"א, ועומר נקבר בבית הקברות הצבאי בכפר סלמה.

לאחר תקופה של למעלה משלוש שנים בשבי האויב חזרו עדי וחבריו אל חיק משפחותיהם. סיפורם נגע לאזרחים רבים שעדיין ממשיכים לפקוד את בתי העלמין ואת בתי המשפחות ומחזקים את ידם.

פרשה קשה וכואבת הגיעה לסיומה ורבבות קרובים, משפחה, חברים ואזרחים ליוו את עדי למנוחת עולמים וחלקו לו את הכבוד המגיע לו.

מאבק קשה וצודק הגיע לסיומו, מאבק של 1,210 ימים של חוסר שינה, חוסר וודאות, דאגה וחשש שלא יתואר במילים.

יהי זכרם ברוך.

חיילים נושאים את ארונו של עדי אביטן ז"ל בהלוויתו - לעמוד "יזכור" לחצו על התמונה